בולמש נ' עו"ד הולנדר

פסק דין

מבוא

1.התובע, מר אפרים בולמש, הגיש תביעה על סך 262,000 ₪ כנגד עו"ד יוסף הולנדר בטענה לרשלנות מקצועית.

2.הנתבע התגונן מפני התובענה.

טענות הצדדים

3.לטענת התובע, ביום 11.6.99 ערך הנתבע עבורו הסכם לרכישת זכויות המקרקעין, בדירה בת שני חדרים בחלקה 250 בגוש 8267 (להלן:"הנכס") מגב' שושנה שליט. לטענת התובע, הנתבע ידע שהנכס נרכש על ידי התובע בנאמנות עבור אחיו של התובע, ד"ר שמואל בולמש, ואף ציין את הרכישה בנאמנות במפורש בהסכם הרכישה בצמוד לשמו של התובע.

4.לטענת התובע, היה על הנתבע לדווח על עסקת הרכישה לשלטונות המס כעסקת נאמנות תוך 30 יום מיום ביצוע העסקה. לטענתו, הנתבע סבר כי יוכל לדווח על העסקה תוך 45 יום ממועד החתימה ועל כן איחר בדיווח לשלטונות מס שבח. ביום 16.7.99 פנה הנתבע למנהל מס שבח בנתניה וביקש אורכה להגשת דיווח הנאמנות בגין העיסקה, אך בקשתו נדחתה.

5.לטענת התובע, כתוצאה מאי אישור עסקת הרכישה כעסקת נאמנות במועד, נאלץ התובע לקחת הלוואה לצורך מימון העיסקה לשם תשלום למוכרת, גב' שליט. לטענתו, לקח ביום 13.8.99 הלוואה ביחד עם אשתו על סך 504,000 ₪ מחברת מנורה.

לטענת התובע, המשיך ודרש מהנתבע להסדיר את עניין רישום העסקה בנאמנות.

לטענת התובע, לאחר ה-27.10.99 קיבל הנתבע תשובה סופית ממס שבח כי הבקשה נדחית ואז התברר כי רשלנותו של הנתבע הפכה לעובדה מוגמרת.

6.התובע טוען כי כתוצאה מהרשלנות הנטענת של הנתבע נגרמו לו הנזקים הבאים:

1.עלויות משכנתא כולל ריבית ששולמה בגין הסכם ההלוואה בסך 203,000 ₪ וכן ריבית העתידה להיות משולמת בגין הסכם ההלוואה עד לפרעון מלא בסך 200,000 ₪ .

2.מס רכישה על סך 27,000 ₪ בגין רכישת הנכס.

3.השבת הוצאות ושכ"ט שיפסקו לתובע, באם יפסקו, בקשר לנכס הזה בת.א. 1982/04.

4.הוצאות שיפוץ הנכס על פי הערכת שמאי בסך 32,000 ₪.

5.מס שבח והיטלים נוספים, ככל שיושתו על התובע בגין מכירת הנכס, בעוד שאם הנכס היה נרכש בנאמנות ונרשם בסופו של יום על שם ד"ר שמואל בולמש, הנכס היה נמכר בפטור ממס והיטלים בהיותו של ד"ר שמואל בולמש תושב חוץ ובהתאם לשווי הנכס כפי שיקבע בפסק הדין.

7.הנתבע, מצידו, העלה טענה מקדמית של התיישנות או שיהוי שכן מדובר בתביעה בה נטען לרשלנות בגין אי דיווח אודות עסקת נאמנות שנערכה ביום 11.6.99, כאשר הדיווח היה אמור להיעשות ביום 11.7.99 ואילו התביעה הוגשה ביום 26.10.06 דהיינו, למעלה משבע שנים לאחר המועד בו הדיווח היה צריך להתבצע. לטענת הנתבע, מועד ההפרה הינו לכל המאוחר ביום 17.6.99, המועד בו דווחה עסקת המכר קרי, כעסקה של התובע ולא כעסקת נאמנות ואף זאת למעלה משבע שנים לפני מועד הגשת התביעה.

8.הנתבע מוסיף וטוען כי הטענה נשוא התובענה לא הועלתה ע"י התובע כלפי הנתבע במשך כשבע שנים, על אף שלא הייתה מניעה כי התובע יעלה אותה. בפרט, כאשר התנהלה במשך השנים תביעת שכ"ט שהגיש הנתבע כנגד התובע כבר בשנת 2004 (בת.א. 1982/04).

הנתבע הוסיף והעלה טענות למניעות ושיהוי וזאת אף לאור התביעה הקודמת שהתנהלה.

9.הנתבע טוען להעדר יריבות שכן ככל שנגרם נזק, הנזק נגרם לאחיו של התובע שהוא, לפי הנטען, הנהנה ולא לתובע שהוא הנאמן.